<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן ע"ד</h1>
<h2>דף עה:</h2>
נראה להלכה למעשה, דכלים שנפחתו למטה מרביעית ותקנו אותם במתכת, כעין שעושין לכוסות שלנו שמתקנין אותו בכסף שצריכה טבילה, דהכל הולך אחר המעמיד דהכי הילכת', לפרשב"ם לכל הפחות, דמשמע דכולהו אית להו הכל הולך אחר המעמיד, ובסתימה פליגי אי סתימה מעלייתא היא אי לא. לפי' אחר נמי הילכת' הכי, דכיון דמוקי [שבת ט"ו ע"ב] לסתם משנה כר' מאיר, דאזיל בתר מעמיד, הילכת' כסת' משנה, דאע"ג דר' יוחנן הוא דאית ליה דוקא הכי, ולא קיימא לן כוותיה, ה"מ דאשכחן אמוראי דפליגי עליה, אבל הכא דלא אשכחן פלוגת' דאמוראי, אם יסבור ר' יוחנן דהכל הולך אחר המעמיד מנלן דפלגינן עליה. והא ליכא למימר דלאו הכי הילכת', משום דבמסקנ' [שם ט"ז ע"א] לא הויא מתנית', בנקבו והטיף לתוכו אבר, וטעמ' דמתני' משום דנשברו יש להן תקנה, מ"מ רב אשי מוקי לה [שם ע"ב] כדאמ' מעיקרא, ואע"ג דסתם תלמוד' פליג עליה, ולית הילכת' כוותי', מ"מ בהא לא פליג עליה, אי אזלינן בתר מעמיד אי לא, ולדידיה נ"ל דאזלינן בתר מעמיד כדפרישי'.
